

פיזיותרפיה לטיפול בהפרעות על רקע פעילות יתר בשרירי רצפת האגן - סקירת ספרות שיטתית
לורין עבדיאן1, רחל כפרי2 |
1 לורין עבדיאן, סטודנטית לתואר ראשון בפיזיותרפיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב 2 ד"ר רחל כפרי, PhD, PT, פיזיותרפיסטית עצמאית לשיקום האגן ורצפת האגן |
תקציר |
רקע: פעילות-יתר של שרירי רצפת האגן מוגדרת כמצב שבו שרירי רצפת האגן אינם נרפים, או עשויים אפילו להתכווץ כאשר ההרפיה נחוצה מבחינה תפקודית. הסימפטומים כוללים הפרעות בהתרוקנות התקינה של שתן וצואה, כאבים באזור האגן וקושי וכאב בקיום יחסי מין. ((Dyspareunia הפרעות אלו שכיחות מאוד ועשויות להשפיע לרעה מאוד על בריאותם של נשים, גברים וילדים. טיפולי פיזיותרפיה נותנים מענה להפרעות אלה במגוון כלים, ביניהם טכניקות מנואליות, תרגילים, טיפול התנהגותי ושימוש בביופידבק ואלקטרו-סטימולציה. כיוון שקיים מגוון רב של טיפולים, ישנה חשיבות לבחון את יעילותם לתופעות הנ"ל. |
מטרה: סקירה זו נועדה לבחון את יעילותם של טיפולי הפיזיותרפיה הקיימים כיום למקרים שבהם קיימת פעילות-יתר של שרירי רצפת האגן. |
שיטה: הסקירה התבססה על חיפוש מובנה במאגרי המידע PubMed, Clinical-Key, Google Scholar ובמאגר הממוחשב של הספרייה הרפואית של אוניברסיטת בן גוריון. |
תוצאות :בתהליך הסקירה נמצאו 60 מאמרים ונכללו מחקרי התערבות בלבד. מתוך 15 מחקרי ההתערבות 6 מחקרים בלבד הם מסוג אקראי מבוקר ,(Randomized control trial) חמישה בדקו טכניקת טיפול לעומת קבוצת ביקורת, שלושה השוו בין סוגי טיפול שונים ושבעה בדקו טיפול יחיד ללא ביקורת או השוואה.
אמצעי הטיפול העיקריים שנבדקו הינם טיפול מנואלי, ביופידבק, תרגילים, גירוי חשמלי, טיפול התנהגותי, וכן שילוב טכניקות. מעט מחקרים הציגו תוצאות עם משמעות סטטיסטית. |
דיון ומסקנות: עקב מיעוט מחקרים באיכות מתודולוגית טובה, קיים קושי בהסקת מסקנות לגבי כלי הטיפול המתאימים ביותר למטופלים הסובלים מפעילות-יתר של שרירי רצפת האגן. יש צורך במחקרים קליניים איכותיים, בעלי מדגמים גדולים וקבוצת ביקורת, כדי להעריך את כלי הטיפול היעילים ביותר לטיפול במצבים אלו. |
מילות מפתח: Pelvic floor Hyperactivity, Overactivity Hypertonicity |