14-2 שיפור בקינסיופוביה והקשר בינה לבין

שיפור בקינסיופוביה והקשר בינה לבין הגבלת פעילות לאחר שיקום רב-תחומי במטופלים שסובלים מכאבי גב כרוניים
Lüning Bergsten C., Lundberg M., Lindberg P. and Elfving B.
Disability & Rehabilitation, 2012; 34(10):852–858.

תקציר

מטרה: לבחון את השיפור בקינסיופוביה בהקשר של הגבלת פעילות לאחר תכנית שיקום רב-תחומית במטופלים שסובלים מכאבי גב כרוניים.

שיטה: נעשה מחקר קוהורט פרוספקטיבי שכלל 265 מטופלים. הנתונים נאספו בתחילת המחקר, לאחר תוכנית השיקום, ובפגישת מעקב לאחר ששה חודשים. התוצאות שנמדדו היו מדד טמפה לקינסיופוביה (Tampa Scale for kinesiophobia - TSK) ומדד מדרוג הנכות Disability rating index DRI). השוני המזערי שניתן להבחנה ) )Smallest detectable change - SDC ב- TSK נקבע כ 8- נקודות ציון. הקשרים בין קינסיופוביה להגבלת התנועה/ יכולת פיזית נבחנו בנוגע לתתי-קבוצות שנקבעו לפי ציוני TSK גבוהים, בינוניים ונמוכים במדידה הראשונה, ולפי חלוקה בין מטופלים שקיבלו ציון SDC ב- TSK ואלה שלא הגיעו לרף ה- .SDC

תוצאות: השיפורים ב- TSK הראו מקדם השפעה ) )effect size גדול יותר בקבוצות שבהם הציונים במדידות ההתחלתיות של ה- TSK היו גבוהים ובינוניים. שיפורים ב- DRI הראו מקדם השפעה בינוני בשלושת תתי-הקבוצות של ה- TSK . שליש מהמטופלים הגיע לרף ה- SDC ב- TSK , וקבוצה זו גם הראתה שיפור גדול יותר באופן מובהק גם ב- DRI . המתאם בין השינוי ב- TSK והשינוי ב- DRI היה נמוך. מחצית מהמטופלים עם ציוני TSK גבוהים במדידה ההתחלתית קיבלו גם ציון DRI גבוה בפגישת המעקב.

מסקנות: לא נראה קשר בין השיפור ביכולת הפיזית לבין הדרגה ההתחלתית של הקינסיופוביה, אך היה קשר ל- SDC ב- TSK . כדי למנוע ממטופלים עם קינסיופוביה גבוהה לשמרהגבלת פעילות גבוהה, יתכן שיהיה יעיל לבצע גם טיפול ממוקד לקינסיופוביה.