the JIPTS

12-1 שריר הסרעפת - הוא לא רק שריר נשימה

שריר הסרעפת - הוא לא רק שריר נשימה
פרופ, אלי כרמלי, ד”ר עינת קודש, ד”ר מירי מאור

תקציר

רקע: שריר הסרעפת הוא למעשה שני שרירים הנבדלים זה מזה מבחינה מבנית, פיזיולוגית ותפקודית. החלק הקדמי (סטרנלי) של השריר מעורב בפעולת הנשימה בעוד שחלקו האחורי (קרורלי) פועל כשריר סוגר (ספינקטר) לושט המונע רפלוקס מהקיבה לושט.

מטרת המחקר: לבדוק את השפעת הריצה על שני החלקים השונים בשריר הסרעפת.

שיטות המחקר: חולדות (n=13) צעירות בנות 4 חודשים, נחשפו לאימוני ריצה בהדרגה לאחר שחולקו לשלוש קבוצות. קבוצה I: רצה במשך 3 שבועות בקצב של 18 מטר לדקה, החל מ 15 דקות, וכל יום נוספו שתי דקות עד שהגיעו (לאחר 15 ימי אימון) ל 45- דקות ריצה בסוף השבוע השלישי. קבוצה II : רצה במשך 3 שבועות בקצב 32 מטר לדקה, החל מ 15 דקות, וכל יום נוספו שתי דקות עד שהגיעו (לאחר 15 ימי אימון) ל 45- דקות ריצה בסוף השבוע השלישי. קבוצה III : רצה רק שבוע אחד ולאחר מכן שימשה כקבוצת ביקורת. מייד לאחר סיום הריצה האחרונה הורדמו החיות ושריר הסרעפת הוצא. משני חלקי שריר הסרעפת נערכו ניתוחים ביוכימיים ברמת חלבון (באמצעות Blot Western) וברמת המסנג’ר RNA באמצעות Reverse PCR-RT( Reaction Chain Poly-Transcriptase ( של האנזים Matrix Metalloproteinase type 2 (MMP-2) וכן נבדקה רמת הפעילות הספציפית של האנזים Copper-Zinc Superoxide .)Dismutase (Cu Zn SOD-1

תוצאות: רמות הפעילות של האנזים CuZnSOD פחתו באופן משמעותי בשריר הסרעפת האחורי לאחר ריצה מהירה בעוד שרמות האנזים נשארו ללא שינוי בשריר הסרעפת הקדמי. רמת החלבון והמסנג’ר של MMP-2 עלתה לאחר ריצה איטית ומהירה ובעיקר בשריר הסרעפת האחורי.

 

 

עבור לתוכן העמוד