16-1 השפעותיו של טיפול בדימוי מוטורי
השפעותיו של טיפול בדימוי מוטורי משולב על הליכה של אנשים עם המיפרזה כרונית כתוצאה משבץ מוחי: מחקר אקראי חצי- צולב / ד"ר רות דיקשטין, ד"ר ג'ודי דויטש, יונת יואלי, ד"ר מיכל כפרי, פאתן פלש, ד"ר אילת דונסקי, עדי עשת, ד"ר ניל אלכסנדר
תקציר
מטרות:
מערך המחקר: מחקר חצי-צולב המורכב משני שלבים. בשלב 1, המטופלים הוקצו אקראית לקבלת הטיפול הניסויי או לקבלת טיפול הביקורת. בשלב 2, המטופלים שקיבלו בשלב הראשון את טיפול הביקורת - קיבלו את הטיפול הניסויי.
ההתערבות (הטיפול) הניסויית והביקורת ניתנה בבית המטופלים; ההערכות בוצעו במעבדת בית חולים.
משתתפים: עשרים ושלושה אנשים המתגוררים בבתיהם אשר הליכתם נפגעה עקב המיפרזה כתוצאה משבץ מוחי.
התערבויות: ההתערבות הניסויית קרויה "טיפול בדימוי מוטורי משולב" מורכבת מדימויים שמטרתם לשפר את ההליכה בבית ובשכונת המגורים, ובו זמנית גם את תחושת המסוגלות העצמית בכל הנוגע לנפילות. טיפול הביקורת הורכב מתרגילים לביצוע בפועל שמטרתם להביא לשיפור תפקוד הגף העליון הפגוע.
מדדי תוצאה עיקריים: הליכה בתוך הבית, ניידות בבית ובשכונה ומסוגלות עצמית בכל הנוגע לנפילות. המדדים נמדדו לפני ואחרי ההתערבות,ושבועיים לאחריה.
תוצאות: ההליכה בתוך הבית השתפרה משמעותית לאחר יישום ההתערבות הניסויית (P≤.003) אבל לא אחרי טיפול הביקורת (P≤.68). הניידות מחוץ לבית לא השתפרה. מסוגלות עצמית בכל הנוגע לנפילות השתפרה קלות בזכות הטיפול בדימוי מוטורי משולב; עם זאת, הממצאים אינם חד-משמעיים.
מסקנות: ניתן להעניק טיפול בדימוי מוטורי משולב בבית וכך להשפיע לחיוב על ההליכה בבית. עם זאת, הטיפול לא יעיל בשיפור הליכה במרחב הציבורי. להשערתנו, על מנת להשיג מטרה זו, הכרחי כנראה להוסיף אימון גופני בפועל לתרגול בדימויים.
מילות מפתח: הליכה; שיקום; מסוגלות עצמית; שבץ